תוכן פרסומי

אלפי הורים לילדות ונערות שלומדות בבתי ספר דתיים ובבתי ספר חרדיים ומתמודדות עם קשיים חברתיים, דחייה חברתית וחרם- פונים לקבלת סיוע וטיפול רגשי

חיי החברה בבית הספר הם מאתגרים מאוד, הרצון שלנו כהורים זה לראות את הילד מצליח ונהנה ללכת לבית הספר ולפעילויות חברתיות,
אבל לילדים רבים הדבר הזה לא כל כך פשוט והם נתקלים בקשיים, בדחייה ואפילו בחרם, דבר שיכול לצלק ולהשפיע עליהם לכל החיים.
החובה שלנו זה למצוא את הדרך לעזור לילד להשתלב בכיתה ולהרגיש חלק מהחברה. אבל איך עושים את זה?

כדי לדעת מה אנחנו, ההורים, יכולים לעשות כדי לעזור לילד, ישבנו לשיחה מעמיקה עם מינה קורשון- מאמנת רגשית חברתית בתהליך של SEL (למידה רגשית חברתית)
עם "ארגז כלים" עשיר CBT, NLP) , דמיון מודרך, קלפים השלכתיים, ספרותרפיה ועוד…)

כדי להבין באילו בעיות אפשר לטפל האם כדאי לשלב את הצוות בטיפול ומתי צריך לגשת לאנשי מקצוע חיצוניים.

דבר ראשון ניסינו להבין האם יש בכלל טעם לגשת לטיפול?
אולי זה תלוי אופי? משהו מולד?
השאלה העקרונית הזו מהדהדת אצל הורים רבים שפוגשים בבעיה אצל הילד והם תוהים, אולי אי אפשר בכלל לטפל בזה?

האם אכן יש צורך בטיפול אצל ילדים שהאופי שלהם הוא ביישני ומסוגר והם נמצאים תמיד בפינה, ולא מתערבים בנעשה בחברה?

"אין ספק שיש הבדלים באופי וביכולות בין ילדה אחת לשניה" מפרטת מינה "יש ילדות שקטות שלא צריכות להיות במרכז החברה,
זה לא תואם את האופי שלהן. להן יהיה נחמד להיות בצד עם כמה חברות טובות. אין מטרה להכריח כל אחת ואחת להיות מהמובילות בחברה.
אבל אם ילדה נמצאת כל הזמן בצד ולבד, גם אם נדמה שזה האופי שלה, היא בכל אופן סובלת,
כי כל ילדה רוצה להיות מקובלת ולהרגיש אהובה ולחוות את הקשרים הטובים עם החברה של בני גילה. 

כאשר הילדה תמיד ללא חברות זה גורם לה להרגיש דחויה, זה עלול ליצור שריטה ואפילו צלקת שהיא תיקח הלאה להמשך החיים
ולבסוף זה יהיה נוכח שם, בקשרים העתידיים שלה.
חוסר הביטחון שלה מול החברה יעלה בכל פעם שהיא תהיה זקוקה לכישורים חברתיים.
זה יפריע לה בקשרים בעבודה ויכול להקשות עליה להצליח בעבודה, וזה עלול לפגוש אותה אפילו בקשרים זוגיים.

"אבל זה נראה שטוב לה" תאמר לך האמא 

"כן, יכול להיות שזה נראה שהיא בסדר עם זה" מסכימה מינה "אבל גם אם בהתחלה נדמה שהיא מסתדרת עם השקט שלה,
בהמשך, היא כבר לא תצליח להכיל את הבדידות ובינתיים הבעיה מתקבעת ויש לזה השלכות מאד שליליות שהיא תגרור איתה.

ולכן חשוב מאוד להבדיל בין  ביישנות שגורמת לילדה להסתפק בחברה אחת אבל משמעותית,
לבין חוסר יכולת ליצור אינטראקציה חברתית שגורמת לילדה לרצות חברות אבל לא להצליח להשיג"

איך אפשר להבדיל בין השניים?

"חשוב לעקוב אחרי הילדה ולראות אם היא שמחה ומרוצה או שאולי היא סובלת מאחד או יותר מהדברים הבאים:

  • לא רוצה ללכת לבית ספר, 
  • חוזרת עצובה הביתה, 
  • אין לה מוטיבציה להכין שיעורים , 
  • מסרבת להצטרף לארוחה או שהיא לא אוכלת, 
  • היא לא מזמינה חברות ולא הולכת לחברות, 
  • לא משתתפת במסיבות יום הולדת 
  • נמנעת מאירועים חברתיים 
  • יש שינוי בהרגלים שלה 
  • אם קשה לה להירדם 
  • היא לא רוצה לקום בבוקר

במידה ומגלים שהילדה סובלת כדאי לגשת לטיפול" מסכמת מינה
"הייתה אצלי ילדה שמגיל שלוש עד גיל עשר וחצי לא הצליחה לתקשר בחברה,
גם בגן וגם בבית ספר ואפילו בבית היה לה קשה, ההורים כל הזמן שומעים תלונות מבית הספר
ובבית הם רואים שהילדה כל הזמן כועסת ולא מסתדרת אז הם חושבים שזו הילדה והם לא פנו לעזרה.
עד שבכיתה ה' המורה, שהייתה מספיק ערנית ואכפתית הפנתה את ההורים לפנות לטיפול מקצועי. הילדה הגיעה אלי.
ההתחלה לא הייתה פשוטה, היא הגיעה בתחושה של "מינוס" כבר שנים רבות היא חווה דחייה מצד החברה
והיא הייתה צריכה לעבור תהליך עמוק. דבר ראשון עבדנו על האמונה שלה בעצמה -שתאמין שבאמת אפשר לשנות את המציאות,
בשביל זה נתתי לה משימות שהיא הייתה מסוגלת לעמוד בהן, כדי שהיא תתחיל לחוות הצלחה ותתחיל להאמין ביכולות שלה .  

במקביל נתתי הדרכה גם לאמא איך להגיב לה ולהתייחס בבית, עירבתי גם את המחנכת כדי לתת לילדה חוויות אחרות בכיתה,
חוויות בונות של הצלחה, היכולת לעבוד בכוחות משולבים מאפשרת עבודה מהירה יותר ועמוקה יותר.
וברוך השם, לאחר עבודה מאומצת בכל הזירות, הכל השתנה לטובה גם בכיתה וגם בבית,
ביחד העלינו לה את הדימוי העצמי והביטחון העצמי עד שהמחנכת אמרה שלילדה יש ביטחון עצמי בשחקים" היא מחייכת …

לתיאום פגישת ייעוץ עם מינה קורשון השאירו פרטים:

האם עזרה מקצועית עוזרת רק לטווח המיידי, כדי לעבור את התקופה הנוכחית
או טיפול שורש שיכול לתת כלים לילדה לכל החיים?

"אין כזה דבר טיפול שעוזר רק לתקופת זמן של קושי" מסבירה מינה "כי גם אם "רק" מאפשרים לילדה לעבור בקלות תקופה מאתגרת
בלי לצבור משקעים וטינה ובלי תחושות של חוסר אונים ותיסכול,
זה כבר משפיע על כל העתיד של הילדה,
על יכולת ההתמודדות ועל הבריאות הנפשית שלה" אומרת מינה בנחרצות "ואני יכולה להגיד לך מהניסיון שלי,
אחרי שטיפלתי במאות בנות, שהשינוי מחלחל והוא עמוק ומשמעותי. הבנות שעבדתי איתן עשו תהליך רציני ופנימי וגילו את עצמן מחדש,
כל זה התאפשר בזכות אימון ותהליך רגשי עמוק ששינה את המחשבות, האמונות, הרגשות ואת ההתנהגות,
כך שלא מדובר בכיסא גלגלים שרק עוזר לילדה לעבור ממקום למקום… אלא ממש בללמד את הילדה ללכת בכוחות עצמה ולהגיע בהמשך לריצת מרתון…
מצב שילדה נכנסת לכיתה ומרגישה שיש לה מקום, מבינה קודי התנהגות בחברה, וגם אם היא לא מלכת הכיתה
יש לה חברות טובות ומקום בטוח והנאה ללכת כל יום לכיתה"

הצפנו בפני מינה את הנושא הכי מטריד כיום: 

במקרה של חרם למשל, למה יש צורך לטפל בילדה המוחרמת?
הרי החברה היא האשמה! היא עושה עליו חרם!
אולי מה שצריך זה שהמחנכת תיקח אחריות על הסיפור, שהיא תדבר עם ההורים ועם הילדים?
תעניש את מי שמתנכל וזהו, למה זה קשור לילד עצמו?

כאשר הקושי החברתי של הילדה נובע מהסביבה ולא הביישנות או התנהגות לא נכונה,
האם יש מה לקחת את הילדה לטיפול או להתמקד בילדים הפוגעים?

"חרם ובעיות שנובעות מהחברה הסובבת זה נושא רחב מאוד שאנחנו יותר ויותר נתקלים בו ומתייחסים אליו ברצינות רבה,
וזה באמת נכון" מפתיעה מינה "במקרה שהסביבה מתנכלת ויש ילדים שמתנהגים באופן לא ראוי,
אין ספק שצריך להפעיל שיקול דעת וליצור מתווה של טיפול הכולל את כל הנוגעים בדבר, השיטה  שלי זה '
מתחברים בטוב',
מלשון חיבור בין כל הגורמים, כי הילד אף פעם לא פועל 'בחלל ריק', ובכל טיפול אני ניגשת אל המקרה במבט כולל והוליסטי. 

כך שחשוב לגייס גם את ההורים ובמקרה הצורך את צוות בית הספר. בזמן היותי יועצת בית ספר, היה מקרה של חרם,
נכנסתי לכיתה והעליתי את זה בגלוי מול הילדות בכיתה תוך סיפור על ילדה שסבל מחרם,
נתתי להן להרגיש את חוויית החרם ועשינו סימולציות איך זה להיות ילדה שחווה חרם ודחייה חברתית ופתחנו דיון בכיתה,
הדבר הזה תרם רבות להבנה שלהן על הכוח שיש להן ביד ואיך להשתמש בזה לטוב.

אז כן, כדאי לעבוד במשולב, גם עם המחנכת, כי צריך ליצור איזשהו שינוי באווירה"

והילדה עצמה שחווה את החרם, יש מה לגשת איתה לטיפול פרטני?

"אין כאן בכלל שאלה" עונה מינה בפסקנות "כי גם אם יש אחריות גדולה על הסביבה והחברה, אנחנו כהורים, התפקיד שלנו זה לדאוג לילדה,
אנחנו לא יכולים להחליט לחברה אם הם כן יתנהגו באופן ראוי או לא, חיזוק של הילדה עצמה זו חובה!
חייבים ליצור לה רשת תמיכה וחיזוק ה'אני פנימי' שלה שתדע להעריך את עצמה!
עלולה להיות גם תגובה אחרת: בגלל חוסר האונים של הילדה היא עלולה לסרב ללכת לביה"ס ולהגיע למצב של אי ביקור סדיר בביה"ס,
ואף לנשירה. זה גורר פערים לימודיים, בדידות חברתית וגם חוסר ביטחון עצמי בתחומים רבים.

כשהילדה במצוקה – החשיבה צריכה להיות גם לטווח הרחוק וילדה שלא מקבלת את התמיכה שהיא זקוקה לה מפתחת טראומה שמלווה אותה בהמשך,
אבל אם מלמדים אותה "בזמן אמת" להתמודד עם המציאות הקשה הויא מפתחת יכולת להתגבר על טראומות,
היא יוצאת חזקה "מהחוויה" ועם מסוגלות להתמודד בעתיד עם אתגרים"

"כשילדה חווה דחייה או חרם ההורה צריך להגיד לה 'את כזו נחמדה ואני כל כך נהנית לדבר איתך,
שאם הייתי בכיתה שלך הייתי רוצה לשבת לידך ולשחק איתך' מחקרים הוכיחו שכשהורים מאמינים בילדה
ונותנים לה כוחות זה משפיע עליה באופן עמוק מאוד ומאפשר לה לבנות ביטחון עצמי גם אם היא לא מצליחה חברתית וזה קריטי לעתיד שלה" 

לתיאום פגישת ייעוץ עם מינה קורשון השאירו פרטים:

מינה מדברת מתוך הלב וחשוב לה מאוד להעביר את המסר הזה להורים
"ילדה לא צריכה להתמודד לבד כאשר היא חווה קשיים, אין לה עדיין את היכולת ואת הכלים כדי להכיל את הקושי ולבחור דרכי פעולה כדי להתגבר עליו,
אם אנחנו נעזור לה כיום, כאשר היא צעירה ונטמיע בתוכה דפוסי פעולה, חשיבה, התנהגות ותגובה נכונים,
אנחנו בונים את האני העתידי שלה עם יציבות נפשית איתנה, כך שתהיה לה את היכולת להתמודד ולהתנהל תוך מיצוי מקסימלי של כוחותיה
וכשהתקופה הקשה תהיה לבסוף מאחוריה היא תצא מזה אפילו יותר חזקה"

"יש לי ארגז כלים אינטגרטיבי" מסבירה מינה "ואני משלבת לפי מה שמתאים לילדה כך שכל אחת מקבלת את הטיפול המתאים לה במיוחד"
והיא מסבירה "אני מתמקדת בפן של האימון, חשוב לי מאוד שהטיפול מול הילדה לא יתרחש רק בחדר בינינו אלא שהוא ישפיע ויתרחש במקביל
גם בזירות האחרות של החיים שלה ולכן אני עובדת בשיטת SEL

SEL- SOCIAL EMOTIONAL LEARNINIG- למידה חברתית רגשית. 

אימון חברתי רגשי של הילדה – 

אני מסתכלת על הילדה "במבט מלמעלה" רואה את כל הזירות שבהם היא מתמודדת ומתייחסת לכולם.
ההתייחסות שלי לילדה היא גם ביחס למצבה החברתי, הרגשי כמו גם מצבה הלימודי והמשפחתי, טיפול הוליסטי שמקיף את כל תחומי החיים שלה.

בגלל שהילדה לא חיה בוואקום אלא כל הזמן נמצאת בתקשורת עם בית הספר ועם הבית, גם בטיפול אני פועלת בכל הזירות.
אפשר לצייר את זה כמשולש שכל הקודקודים נמצאים במגע עם האחרים וכאשר אני רואה שבית הספר הוא צלע שחשוב לערב אקטיבית בהליך הטיפול,
וזה קורה במרבית המקרים, אני יוצרת קשר עם המחנכת ועם צוות בית הספר כדי לגייס אותם להצלחת הטיפול, וכמובן את הבית והמשפחה.

זה מתחבר לגישה ההוליסטית שלי, שכל ההיבטים בחייה של הילדה הם חשובים ומשפיעים על הצלחת הטיפול ולכן חשוב "להשתמש" בהם כשצריך.
מתוך הגישה ההוליסטית שלי שרואה את חשיבות העולם הפנימי של הילדה ואיך הוא בא לידי ביטוי בזירה החברתית יצרתי את התוכנית שלי שמופעלת כיום בבתי ספר"

מהי התוכנית?

"כיועצת חינוכית נפגשתי עם מאות ילדות ונערות וגיליתי שהדבר החשוב והקריטי ביותר להצלחה של ילדה בכל תחומי החיים
הוא הרגשת המסוגלות והאמונה ביכולות שלה ולראות את היכולות האלה באים לידי ביטוי בחברה ובמשפחה. 

ועל בסיס זה בניתי תהליך של העצמת ה'אני הפנימי' של הילדה.

התוכנית נקראת "אני מסוגל" ולאורך התוכנית הילדה עוברת תהליך הנותן לה כלים לבנות לעצמה יכולות וביטחון עצמי להצלחה במטרות שלה.

הגשתי את התוכנית למכרז של משרד החינוך וזה עבר בהצלחה, התוכנית שווקה לבי"ס וקיבלתי משובים מכל מקום על השינויים שרואים אצל מי שעברו את התוכנית שלי, בבי"ס בהם פועלת התוכנית קיבלתי משובים של סיפוק והתפעלות מהשינויים שרואים אצל התלמידים, עפ"י אותם עקרונות אני עובדת גם בטיפול הפרטני.

 

מהו תהליך הטיפול אצלך?

"דבר ראשון אני פוגשת את ההורים. פגישה ארוכה שבמהלכה אני מבינה לפרטי פרטים את כל ההיסטוריה של הילדה, אני לומדת להכיר גם את הילדה וגם איך היא מצטיירת בעיני ההורים, אני צריכה לדעת את זה כדי להבין מה הילדה חווה בבית.

ואז אני נפגשת עם הילדה, אני שומעת ממנה איך היא מרגישה, באיזה קטע היא מרגישה טוב, מה מפריע לה, מה היא הייתה רוצה לשנות ולאט לאט אנחנו עובדות יחד על המטרות כאשר לאורך כל הדרך היא מקבלת חיזוקים חיוביים, העלאת הערך העצמי וחיזוק הביטחון העצמי שלה וכך היא מצליחה לעמוד בתרגילים שאני נותנת לה לעשות בכיתה ובבית וההצלחות האלה  והאמונה בעצמה בונות בתוכה אישיות חזקה ויציבה בגלל שאני משלבת גם תרגול מעשי בשטח.

חשוב לי לציין ששיטת הטיפול שלי מביאה בדרך כלל לשינויים די מהירים–  השינויים מתרחשים בדרך כלל  יחסית מהר ונטמעים היטב בעקבות התרגול והחזרה על הפעולה"

איך אפשר לקבוע איתך פגישה?

"זה פשוט מאוד, אפשר להשאיר כאן פרטים ואני חוזרת לכל הפונים במהירות האפשרית, כי אני יודעת שכאשר מקבלים את ההחלטה לפנות לטיפול זה אומר שזה מרגיש מאוד דחוף וכל דקה חשובה להורים ולילדה"

 

 

לתיאום פגישת ייעוץ עם מינה קורשון השאירו פרטים: