תוכן פרסומי

יש לכם בן בישיבה? חוששים שהוא במצוקה נפשית?

איך אפשר לדעת שהילד שלך נקלע למצוקה נפשית?
מתי צריך לפנות לעזרה? איך יודעים למי לפנות? האם אלו בעיות שאפשר לפתור אותם? 

 

חיים, בחור מתוק שעלה לפני שנה לישיבה גדולה מצויינת החל להתנהג "מוזר"… אימו היתה הראשונה שהבחינה שמשהו במתבגר שלה מתחיל להשתנות ולהדליק נורות אדומות… מבחור רגוע עם שגרה יומית קבועה ומסודרת, הוא הפך לבחור "על קוצים", מתעורר מוקדם ולא מסוגל לשבת במנוחה, נוטל ידיים שוב ושוב ובלי סיבה מוגדרת, מתקשה להירדם, אוכל פחות ונראה שקוע בתוך עצמו יותר ויותר. בתחילה היא חשבה שזה תהליך רגיל של מעבר והתאקלמות בישיבה החדשה, אבל כשעברו כמה חודשים והמצב רק נהיה יותר גרוע, היא הבינה שמשהו לא טוב עובר על המתבגר והיא חייבת לפנות לגרום מקצועי.

זהו סיפור קלאסי אחד מתוך אלפי מקרים שהגיעו לשולחנו של הרב אליהו דורדק, ובסיעתא דשמיא גם הסיפור הזה הסתיים בהפי אנד ולאחר סדרת טיפולים הבחור חזר לעצמו, נרגע והתקפי החרדות שלו הלכו ופחתו עד שהפסיקו לגמרי.

 

אבל לפני הכל – האם יש איבחון לבעיות האלו? שמעתי על "O.C.D". מה זה בכלל? ואיך מזהים אותו?

ישבנו לפגישה עם הרב אליהו דורדק מומחה להפרעות O.C.D. וחרדה אצל בני נוער, כדי שישפוך אור על הנושא "מצוקה נפשית" בקרב ילדים ומתבגרים.

"זו שאלה מצויינת כי פעמים רבות הסימנים מתעתעים ואינם חד משמעיים, במיוחד אם הילד מנסה להסתיר או שהוא בעצמו לא מודע לכך שההתנהגות שלו נובעת מקושי". אומר הרב אליהו.

אלו סימנים אמורים להדליק נורה אדומה אצל הורים ויש חשש שהילד שלהם במצוקה? 

"דבר ראשון, אני רוצה להגיד כל הכבוד להורים שעוקבים אחרי הילד שלהם ולוקחים אחריות על מה שקורה איתו.
גורם הזמן בנושא של מצוקה נפשית הוא גורם משמעותי ביותר, כי המצב יכול להידרדר ח"ו, והעזרה הגדולה ביותר שהורה יכול לתת לילד שלו זה
להתייחס למצבו, ולנסות למצוא את הדרך לעזור".

אז מה יכול להדליק נורה אדומה? 

כל התנהגות שנראית לכם חריגה לאופי הילד, וחריגה לבני גילו – זו נורה אדומה! ואני קורא מכאן להורים: אל תתעלמו מהאינטואיציות ההוריות שלכם! אתם מרגישים את הילד ויכולים לזהות שמשהו עובר עליו ומתי הוא זקוק לעזרה.

למשל?

דוגמא אחת: "פתאום הוא מתחיל להתפלל מלא זמן". כולם בטוחים שהילד התבגר ומחפש להיות יותר רציני. אבל ייתכן, שהוא פשוט לא מצליח להתפלל באופן נורמלי, הוא "נתקע" באמירת מילים או קטעים שוב ושוב, כמו שמוזכר בגמרא (ברכות לג: "שמע, שמע"). הוא מפחד שלא אמר את המילים בצורה נכונה. הוא יוצא מותש מהתפילה, מפסיד ארוחת בוקר ועוד. כל סדר היום שלו משתבש באיצטלא של "צדקות יתירה", ובאמת אלו מעשיים כפייתיים שדורשים טיפול.

מה עוד יכול לאותת להורים שיש כאן משהו שמצריך פנייה לאיש מקצוע?

לפעמים נדמה להורים שהילד מתחיל להשתנות, הם חושבים שזה חלק מתסמיני גיל ההתבגרות. אמנם, הוא נהפך לילד שקט, יותר מופנם, מעדיף קריאת ספרים או אולי משחקים דיגיטליים ופחות מעונין לצאת ולהיפגש עם חברים. הוא טוען ש"חברים לא מעניינים אותו ומשעמם לו", אבל אם ממשיכים להתעניין לעומק – מתגלים דברים אחרים לגמרי… אולי הוא מרגיש שכולם מסתכלים עליו ובוחנים אותו והוא לא מסוגל לעמוד במבוכה? אם זה מוגזם, זה יכול להיות סימן לתופעה של "חרדה חברתית".

הנה דוגמה נוספת למשהו שיכול לעורר חשד: לפעמים רואים ילד שקם מאוחר, לא מניח תפילין, רק סמוך לשקיעה הוא מניח במהירות את התפילין, ממלמל כמה פסוקים ומוריד אותם. ההורים חוששים שהילד מתחיל להתרשל, שהנחת תפילין כבר לא מעניינת אותו, ואולי הוא מתעצל? 

באמת צריך לדאוג! אבל בגלל סיבה אחרת, והיא מפתיעה אבל מציאותית לגמרי: הבחור כל כך לחוץ להניח את התפילין בצורה הנכונה, בדיוק אבל בדיוק במקום הנכון בראש – ולכן הוא דוחה את זה כמה שאפשר, עד לסמוך לשקיעה. כל ההסתכלות במראה, ובדיקה עם חברים לא מועילה לו. והוא נשאר בלחץ.

עוד נושא טעון שמצוי בגיל הזה הוא הנושא של 'שמירת העיניים', מציין הרב אליהו: "יש מתבגרים ומבוגרים שמתקשים במיוחד בנושא הזה, הם לא מסוגלים להפסיק להתעסק בזה, זה רודף אותם, מפריע להם בכל מהלך היום ומכניס אותם למחשבות שליליות על עצמם. 

והאבסורד הגדול: מרוב שהנושא הזה מלחיץ את המתבגר, הוא רק מתעסק בו יותר ויותר. אולם, זו בעיה שעם טכניקה מסודרת אפשר ללמד איך להשתחרר מהמערבולת הכובלת הזאת".

דוגמאות נוספות ונפוצות לחרדה שמובילה לOCD:

"עוד התנהגות שאפשר לראות הרבה בגיל ההתבגרות: נער שעל כל דבר שואל, חוקר, לא מוכן לקבל דעות שונות ובסוף מחמיר על עצמו בכל דבר ודבר. גם כשהנושא רחוק מהצורך בהחמרה וכולם חושבים שמדובר בצִדקות יתר, ביראת שמים מירבית, כשלמעשה מדובר בחרדה קלאסית שמתלבשת על הנושא של חומרות, (נערוויין)".

המתבגר שלכם סובל מחרדות? אל תחכו שהבעיה תחמיר! לקביעת פגישה עם הרב אליהו השאירו פרטים:

האם יש אחוז גבוה של בני נוער שסובלים מהתופעה?

"ממה שאני רואה בשטח, כאיש חינוך בישיבה וכמטפל – יש לא מעט תלמידים הסובלים ברמה כלשהיא, ממצוקה נפשית קלה עד חריפה, מלחץ זמני עד מתמשך. חשוב מאוד להבחין בין מצבי מצוקה לבין בעיות נפשיות מאובחנות (1%-3%)".  ואכן, מבדיקה שערכנו גם המחקרים תומכים בהתרשמות של הרב אליהו על היקף התופעה.

מה הסיבה לכך שהמספרים כל כך גבוהים?

"הלחצים, המתחים, הדרישות, התחרות, פיזור הקשב שכל נער חווה כתוצאה מאורח החיים התובעני בדורנו, מציפים את העולם הפנימי של הצעירים, הלחצים והדרישות גבוהים מאוד, אבל הנפש של המתבגר נמצאת עדיין בשלב של גדילה והתבססות וקשה לה להתמודד עם זה."

למשל, עם מה קשה להם להתמודד?

"כאיש חינוך מעל שלושה עשורים, שהוא גם מטפל, אני רואה תלמידים לפני תקופת מבחנים, בפרט לפני קבלה לישיבות קטנות או גבוהות, או לפני שידוכים. כאשר אני מדבר איתם על הלחץ שהם חווים – תוך רגע כל העיניים עלי. החרדה שלהם מהמבחנים ומדרישות החברה – בלתי נסבלת, משתקת. אני נותן להם תרגילים להפחתת החרדה והמתח. בסוף השנה ניגש אלי תלמיד ואמר לי שהשיעור הקצר הזה, היתה הדבר החשוב ביותר עבורו במהלך כל השנה.

צריך להבין עם מה הנוער מתמודד, הוא מתמודד גם עם דרישות לימודיות ועמידה ברף גבוה של ציונים, גם עם מתח חברתי שמתבקש בגיל הזה. גם יש הורמונים שמשפיעים על כל היחס שלו לגוף ותשומת הלב שלו למבט החיצוני שעליו. לפעמים ההורים בעצמם מבקרים אותו, דואגים ואפילו מעודדים יתר על המידה.

"רובם מצליחים לעמוד בזה אבל מה קורה למי שמתמודד עם קושי נפשי כמו חרדה או אובססיות?"

מה קורה לנער חרדתי? שאלנו את השאלה המתבקשת

"בפשטות? הוא סובל! סובל מאוד מאוד! הדבר מונע ממנו לנהל חיים נורמליים, הוא נפלט מחיי החברה וגם לא מצליח להשקיע בלימודים. הוא משקיע המון זמן ואנרגיה ב"טקסים" ונסיון לעצור את הדחף. קשה מאד לשמור על המסגרת הנורמלית.

זה משליך על כל העתיד שלו… והדבר החמור ביותר: אם לא מטפלים בזה בזמן ובאופן יעיל – יש סיכון שמצבו יתדרדר. חייבים התערבות של גורם מקצועי! כשלא מקבלים טיפול בזמן – המצב עלול להחמיר ולגלוש בהמשך גם למחלות נפש של OCD מאובחן ו\או פעמים לדיכאון, ואפילו להזיות (פסיכוזה).

איך אפשר לעזור לו?

"אם תופסים חרדות ואובססיות בזמן – אפשר לטפל בהן בהצלחה מרובה בטיפול ממוקד, מהיר ויעיל במיוחד. CBT זו שיטת טיפול בינלאומית שאני מומחה בה, והיא הוּכחה כשיטת טיפול המצליחה ביותר בהפרעות כמו חרדה ואובססיה. 

בטיפול אצלי אני משלב גם ביופידבק שזו שיטת טיפול ייחודית מאוד שעובדת על החיבור בין גוף לנפש. השיטה באופן כללי עברה מחקרים רבים ונמצאה מאוד יעילה. 

היה אצלי בחור שחווה חרדה חברתית. הוא גמגם וכמובן שהגמגום הגביר אצלו את החרדה החברתית שהגבירה את… הגמגום… מרוב ייאוש ממצבו הוא סירב להגיע לטיפול. אחרי מסע שכנועים הוא הסכים לתת צ'אנס, ובטיפול אחד בביו פידבק הוא כבר חווה הרפייה והפחית את הגימגום! הפסקת הגמגום איפשרה לעבוד איתו בצורה יסודית על שורש הבעיה".

יש לך דוגמאות לתופעות נוספות שטופלו בהצלחה באמצעות הביופידבק?

"טיקים, קור בידיים, עור יבש מאוד מאוד או הזעה, מעי רגיז – אלו דברים שיכולים להופיע כתוצאה מלחץ. עד היום טיפלתי בביו פידבק בבערך 1,000 מטופלים ולא היה אחד שלא הצליח ללמוד איך להרגיע את עצמו! תוך 15 דקות כבר יכול לראות ולחוש הבדל. הכלי הזה הוא פשוט פלא ממש".

איך עובד הביו פידבק?

"הביו פידבק משפיע על המערכת העצבית האוטונומית ומגביר את הפעילות של המערכת הפראסימפטיתית, האחראית על מנוחה ועיכול. 

"אני אסביר" הוא ממהר לומר בחיוך, כשהוא רואה על הפנים שלי חוסר הבנה מוחלט.

שיטת ביוֹ-פידבק מבוססת על קליטת אותות מהגוף בזמן אמת, כמו: מתח שרירים, הזעה, מהירות הדופק, חום הגוף ולחץ הדם. החיישנים מודדים את המדדים הגופניים שלו ומועברים למשתמש בצורה ויזואלית או קולית. כאשר יש אצל המטופל מודעות למה שקורה בגוף שלו – הוא יכול להתחיל להשפיע עליהם בכוח המחשבה. המטופל משיג שליטה על הגוף שלו, ומרפא את עצמו מבפנים. 

"בשיטת "כינור-לב" מצמידים חיישן לקצות האצבעות של המטופל, זה נראה כמו החיישן oximeter  שמודד חמצן בדם. המערכת קולטת באופן מדויק את השינויים במהירות הדופק. המטופל בוחר שיר שהוא אוהב. ומעתה, הוא שומע את השיר, עם שינויים קלים בקצב, המקבילים בצורה מדויקת, לדופק של הלב שלו. "

כיצד מרגיש מטופל שמשתמש ב"כינור לב"?

החוויה היא עמוקה, ומדדטיבית. המטופל לומד להסדיר את הנשימה, ולהרפות. זה כמו מיינדפולנס אבל פי כמה יותר יעיל ומדוייק. מפליא אותי כל פעם לראות את היכולת של אנשים להבין ולחוש את עצמם, אם רק נותנים להם כלים, ומראים להם את הדרך"

יש לך דוגמא לתועלת מעשית בעקבות הטיפול? אני שואלת כדי להבין טוב יותר במה מדובר 

"למשל, אתן לך דוגמא ממה שהרבה מאד אנשים חשים. נגיד לפני דיבור בפני קהל, הידיים שלך מזיעות במיוחד, והלב דופק במהירות גבוהה. ברגע שאת מודעת לזה, אני מלמד אותך לשלוט במצב על ידי אימונים ייחודיים, טכניקות נשימה ו"כינור לב". כך את מרגיעה את הגוף, רף המתח יורד וכך מתאפשרת לך שליטה על התגובות הרגשיות והגופניות. אחרי שמתרגלים יחד לאורך זמן – את רוכשת את היכולת לשלוט בזה גם בעצמך, בכל מקום ובכל זמן."

האם יש מקרים בהם אפשר לפתור את הבעיה כולה רק עם ביו פידבק?

"בהחלט. יש מקרים שטיפול ואפילו טיפול קצר בביו פידבק יכול לעשות את העבודה, אבל כמובן שזה משתנה ממקרה למקרה. ברוב המקרים אני משלב גם CBT וטכניקות טיפוליות נוספות כדי שהטיפול יצליח באופן מלא.

כעיקרון, כל מקרה לגופו והתאמת הטיפול נעשית במשך הפגישות, ומשתנה לפי הצורך של המטופל."

המתבגר שלכם סובל מחרדות? אל תחכו שהבעיה תחמיר! לקביעת פגישה עם הרב אליהו השאירו פרטים:

דמותו של הרב אליהו דורדק היא לא שגרתית בנוף המטפלים המקומי, הרב אליהו הוא מחנך ומנהל מוסדות חינוך למעלה מ-35 שנה, מוציא לאור את "משנה סדורה" המאפשרת לימוד בהיר והיקפי לששה סדרי משנה, והוא יזם של אפליקציות לסיוע בקריאה ובשינון  ו… גם פסיכותרפיסט מבוקש מאוד.

אתה מחנך ומנהל מצליח – למה החלטת לפנות גם ללימודי טיפול?

"כמחנך שהשקיע שעות רבות בתלמידים שלו, הרגשתי שאין לי באמת את המענה המקצועי שהם צריכים לקבל".

מה הכוונה? האם שיחות עומק, השקעת זמן ומסירות מצד המחנך לא עוזרים לתלמיד שנקלע למצוקה?

"ראשית, אני חייב לציין שאני מאוד מעריך אנשי חינוך שמשקיעים מזמנם ומכוחם בתלמידים! אם התלמיד נקלע למצב רוח רע, קצת הסתגרות, באמת כל מה שהוא צריך זה עידוד ודחיפה לחזור לעניינים. במקרים כאלו זה אכן התפקיד המחנכים. אבל קריטי להבין: פעמים רבות ש"שמועס", הטפות ושיחות מוסר זה לא מספיק! במקרים כאלו אין למחנכים את היכולת לטפל. יש להפנות לטיפול מקצועי כמה שיותר מהר. 

וכשהייתי "רק" ר"מ בישיבה – שמתי לב שאני יכול לשבת עם בחור שעות על גבי שעות, להשקיע זמן, אכפת לי ממנו מאוד ואני רוצה לעזור אבל זה לא מתקדם. צריך משהו מעבר.

וכדי להיות מסוגל לתת מענה אמיתי ומעשי למתבגרים במצוקה ולא רק להקשיב להם – החלטתי ללמוד פסיכותרפיה ולהשתלם באופן מקצועי.

מהי שיטת הטיפול הייחודית שלך?

"שיטת הטיפול העיקרית שלי היא CBT שהיא הטובה ביותר לטיפול בחרדות ובOCD. בשילוב עם הביופידבק. הניסיון הרב שלי גם כמחנך והיכולת הגבוהה להסביר מושגים מורכבים בבהירות עוזרים מאד, יחד יוצרים את המענה המתאים לבעיות OCD וחרדות".

האם זה כל כך משנה באיזו שיטה לטפל? יש הרבה שיטות טיפול היום!

כואב לי מאד, שבפרט הציבור החרדי, אולי בגלל אמונתו הגדולה, או בגלל חוסר השתלמות במקצועיים מדעיים – נופלים קרבן לשיטות שונות ומשונות. 

לצערי, יש כמה שיטות דרכי "טיפול" שגובלים במה שחז"ל כינו "דרכי האמורי" והם אסורים בהחלט. הכלל הוא, דבר שעובד בצורה לא מוסברת, שלא הוכחה מדעית, יש בזה סכנה של אמונה טפלה. יש גם שיטות כביכול מדעיות, כמו NLP, ואפילו המציאו "NLP יהודי". תוצאות המחקרים במשך עשורים הוכיחו שהיא "פסאודו-מדע". [כאילו מדעי], ויש חוקרים שכינו אותה "דת" כיבכול. 

לכן חשוב מאוד לפנות לטיפול אצל אדם מקצועי, עם נסיון מוכח בשיטה מדעית, שלא יבזבז לכם את הכסף, ויותר גרוע – שלא יגרום נזקים בלתי הפיכים לנפש המטופלים.

(מי שמעוניין לדעת יותר – ימצא בקלות מידע על זה. בקרוב אפרסם מאמר באתר שלי).

מי הוא המטפל האידיאלי בעיניך? 

יש כמה דברים שחובה שיהיו אצל מטפל מקצועי:

 רגישות אדירה למצב המטופל. המטופל מספר לי מה מציק לו, איפה כואב ואני פשוט מרגיש איתו את מצוקתו. וכדברי מטופל אחד: "כשאני מדבר אתך – אני מרגיש כאילו אני מדבר עם עצמי".

–  סבלנות יתירה. יש אמנם מטפלים שהם מהירים, פסקניים, החלטיים, מזרזים תהליכים. אני מצאתי שאחד הדברים שמבטיחים הצלחה בטיפול זה הסבלנות, ללכת בקצב של המטופל. 

הפסוק בתהלים אומר: וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד. הנפש יודעת מתי היא רוצה לגלות את הסוד. אף פעם לא להאיץ במטופל מעבר למה שהוא מסוגל. יש להמתין עד שהדברים נהפכים לחלק ממנו ונטמעים בו, מתוך מקום של הכלה וביטחון בתהליך.

מודעות. חשוב להביא את המטופל למודעות למה שקורה אצלו – שידע לקרוא לרגשות ולתחושות שלו בשמות, ולהסביר במילים. בכך הוא מאחד את כוחות המחשבה עם כוחות הרגש. אני מסביר למטופל כל שלב בטיפול, כדי שהוא יוכל להבין היכן הוא עומד בדרכו לבריאות נפשית מלאה. בהרבה מקרים, הסימפטומים נעלמים וחוזרים בצורה כזו או אחרת, ובעוצמה כזו או אחרת. כשיש מודעות מראש זה מתקבל ברוגע ולא גורם לזעזועים נוספים. 

חשוב מאד לכוון את המטופל לחשוב בצורה עצמאית. למדתי הרבה מאד מהמטופלים שלי, הם מבינים את מחלתם בצורה מדויקת ונוגעת ללב.

אובייקטיביות. זו היכולת לעקוב אחרי התהליכים בצורה קרה ושכלתנית, ולראות אם המטופל באמת מתקדם או לא, ולפעול בהתאם. אני גם מתייעץ עם מומחים אחרים כחלק מהשיגרה.

כמה זמן לוקח טיפול?

אי אפשר לדעת בוודאות מראש כמה זמן נחוץ לטיפול, כי הרי כל מקרה הוא שונה מחברו וזה יהיה בלתי מקצועי להתחייב על מספר מסוים של מפגשים. באופן כללי, CBT נועד להיות טיפול לטווח קצר (בערך 205- מפגשים). מהניסיון שלי אני יכול להגיד שכבר אחרי מפגש אחד או שנים בדרך כלל הדברים מתחילים לזוז בכיוון החיובי ובמרבית המקרים בתהליך של כמה מפגשים כבר אפשר לראות שינויים משמעותיים. 

האם אתה עושה את כל הטיפול לבדך?

אני מאמין שכדי להעמיד אדם על רגליו, צריך עבודת צוות. הכי חשוב כאמור זה המטופל, בפרט בשיטת הC.B.T. זה מסע שאני רק מלווה ומעצים את המטופל. חשוב שיתוף הפעולה של ההורים, המחנכים, ובמקרה הצורך – פסיכיאטר. אני משמש כמרכז לכל הכוחות הפועלים, מיידע את מי שצריך ומכוון אותם להצלחה. הדחף של ההורים עומד מאחוריי ונותן לי כח.

מה המקום של ההורים בכל התהליך?

אני תמיד קשוב להורים וכאשר הקשר עם בנם הוא פתוח, הם מסייעים בבית להקשיב, לשמוע ולתת לבן שלהם לבטא בקול ובצורה בטוחה את הדברים שהוא לומד על עצמו. פעמים רבות זה מגיע רק בהמשך הטיפול, כי הקשר עם ההורים אינו פתוח עדיין. עובדים על זה. כמובן הכול בהתאם לחיסיון מטפל-מטופל. 

אני מנצל את הבמה לפנות להורים לילד שסובל מחרדות:

הורים יקרים! הדאגה שלכם לילד שלכם, שיקבל טיפול שייתן לו את הכלים להתמודד עם המצב שלו ולהתגבר עליו ראויה להערצה, אתם נותנים את האהבה וההכלה ומסוגלים לקבל את בנכם כפי שהוא. זה הדבר החשוב ביותר שאתם יכולים לתת לו!

יש לי קבוצות תמיכה וייעוץ להורים ושם אפשר לקבל עצות, הכוונה, ידע ותמיכה מהורים אחרים אם רוצים בכך. אני משתדל ללמד כיצד על ההורים להתייחס למצב הנפשי של בנם, לילד שלהם! וכן איך לשפר את החיים שלהם כזוג, מתוך הקושי, על מנת לחזק את המשפחה כולה. דבר אחד ברור במקרה של חשש לOCD, התעלמות זו לא שיטה.

האם יש למחנכים מה לתרום לילד/מתבגר בתהליך הטיפול שלו?

אם אקבל את רשות המטופל וההורים – אני מסייע לגורם החינוכי המועדף בעיניהם לעמוד לצידו של המטופל. באופן כללי, אני עומד בקשר עם מחנכים, ואף מעביר להם סדנאות, על מנת שהם יוכלו לזהות ביתר קלות איזה מקרים עליהם להפנות לגורם במקצוע הטיפולי.

מהו התפקיד של הפסיכיאטר? האם באמת יש בו צורך?

כמובן, במקרים הקשים יותר יש לפסיכיאטר הרבה מה לתרום, עם עומק ידיעותיו ועם כשרונו להתאים את התרופה הנכונה והמינון המדויק למטופל ולשלב שבו נמצא. לקיחת תרופה איננה "הַשְׁלמה עם המחלה" אלא אחת מן הדרכים שיש לנו להילחם בה. זה יכול ממש להציל חיים! אני עובד צמוד במשך יותר מעשור עם פסיכיאטר מומחה לנוער ד"ר מיכאל אבולעפיה. הוא אישיות תורנית נפלאה וממעט כמה שיכול במתן תרופות. עובדים בצורה משולבת כחלק מצוות.

הרב אליהו, איך מתחילים תהליך של אבחון וטיפול בילד עם חשש לOCD?

דבר ראשון, ההורים יוצרים קשר לשיחת טלפון ראשונית. בשיחה הזו אני מאזין להם ומאפיין את המצב. במקביל אני מברר את המציאות מנקודת מבטם. אם מבינים שיש רצון משני הצדדים להתקדם – אני נפגש עם הנער בקליניקה ואחרי שיחה איתו אנו מחליטים על כיוון הראשוני לטיפול המתאים לו ספציפית. בדרך כלל מדובר בטיפול משולב אבל כמו שאמרתי, כל מקרה לגופו. ברוב המוחלט של מקרים, נכנסים לסדרה של טיפולים על מנת להבטיח הצלחה לטווח ארוך.

המתבגר שלכם סובל מחרדות? אל תחכו שהבעיה תחמיר! לקביעת פגישה עם הרב אליהו השאירו פרטים:

מבצעים מדליקים

טיפים איך לשווק לחרדים בדיגיטל.