תפסנו אותו לשיחה על דיגיטל, חרדים, קורונה, כוח קנייה וכל מה שבין לבין, ואפילו יצאנו עם תובנות

מתחת לפנים עטורות הזקן והכיפה על הראש, שי שגדל בנתניה במציאות שאינה קשורה כלל לענייני תורה, מצוות ויהדות. 

למחשבים, לעומת זאת, הוא מספר שהתחבר מגיל צעיר במיוחד ("מהמחשב הראשון שקיבלתי לבר המצווה"), אחרי שלמד תכנות בצורה עצמאית ("תמיד הייתי בקטע של מחשבים") ובהמשך אף למד והפך למנהל רשתות. לקראת שנות האלפיים, היגר שי כמו כולם לתל אביב, העיר הגדולה, ועבד כמנהל רשת ומנהל פרויקטים של אבטחת מידע וסייבר בחברות הגדולות והגופים המובילים במשק: בית מעריב, קיסנט טכנולוגיות בע"מ, סקיורנט, דן אנד ברנדסיט, קומסק, מגדל, איילון, חברות וגופים פיננסיים נוספים ועוד. "הימים היו ימי באג אלפיים", הוא מספר, "בתור איש מחשבים עבדתי על הפרויקטים 24/7, חודשים על גבי חודשים, כל העולם שלי סבב סביב העבודה, פאבים ובילויים. 

אלא שאורח החיים האינטנסיבי הזה, לא החזיק יותר מדי זמן, ואצל שי החל תהליך של חיפוש עצמי. "הייתי כל כך הרבה שעות מול מחשבים, רציתי לקחת הפסקה מהחיים, לא ידעתי בדיוק בשביל מה", הוא מספר. בין התחנות הוא מצא את עצמו מתמחה ברפואה משלימה, פוקד שיעורי תורה וגם מגיע עד למזרח הרחוק כדי למצוא תשובה. "כשטסתי להודו כבר ידעתי שאני רוצה לחזור בתשובה, טסתי עם תפילין, הסתובבתי עם חבר'ה דתיים, ביקרתי בבית חב"ד ושוחחתי רבות עם השליחים", הוא נזכר, "אבל כשניסיתי להיכנס לשיעורים לא הצלחתי להתחבר. חזרתי לארץ עם תחושה שזה כבד מדי בשבילי ושחררתי". 

למרות החוויה בהודו, החזרה לארץ הביאה איתה גילוי מחדש של חסידות חב"ד. "מצאתי את עצמי בשיעורים של הרב יוסי גינזבורג", מספר יהב, "השיעורים היו על התניא, הם התקיימו כל פעם במקום אחר: חוף הים, נווה צדק, יפו. אחרי שחיפשתי את עצמי בכל מיני זרמים, הלב שלי התחבר עם הדרך החב"דניקית. חיפשתי את החרדי החסידי האותנטי, ושם מצאתי את זה". 

במסגרת המפגשים, פגש יהב דמויות רבניות מהחסידות, ביניהם הרב מוטי גל ז"ל (שליח חב"ד של רמת גן בזמנו, שנפטר לפני כמה שנים). גל עצמו הגיע אל הרבי מלובביץ' עם ראסטות, הישר מתעשיית הסרטים בהוליווד. "מאוד התחברתי לסיפור שלו", אומר יהב, מאלה שאוהבים את ה'משוגעים'. מצאתי אצלו חיבור יפה מאוד של חסידות ויהדות והזדהיתי עם התהליך שעבר. באחת מהשיחות שלנו הוא המליץ שלמרות החיבור שלי לחסידות – לא אלך ללמוד בישיבה, אחרי התלבטויות רבות ושיחות נוספות החלטנו שבשביל למצוא שידוך טוב, זאת הדרך הנכונה ונכנסתי לישיבת תומכי תמימים רמת אביב, הייתי בן 32 כשזה קרה.

 "אין כמו הסיפוק שמרגישים כשעוזרים לעסק להצליח" 

לונג סטורי שורט – יהב ניסה את מזלו כתלמיד ישיבה בישיבת רמת אביב, במשך ארבע שנים, במהלכן גם התחתן עם מירב (שעוד נגיע אליה בהמשך) והפך לאברך. "מבחינתי תקופת הלימודים בישיבה והשידוך עם מירב היו חוויה קסומה אבל מטורפת. לא הכרתי את התהליך הזה ולא ידעתי לאן אני נכנס. זו הייתה הרפתקה מגניבה שדרשה ממני ללמוד מה מותר ומה אסור, על מה מדברים ב'דייטים'. ניהלתי אורח חיים ישיבתי, אבל אחרי כמה שנים כאברך הבנתי שאני רוצה לשלב את אורח החיים החב"די עם עולם העבודה והטכנולוגיה שאני כלכך אוהב". 

אחרי לימודי תכנות ב-HIT, המכון הטכנולוגי בחולון, החל יהב לעבוד עם עמותת "התקשרות" המקיימת סמינרים וכנסים למאות אנשים ולנסות לחבר את עולם הערכים החדש שלו עם הידע המקצועי. "הייתה שם שליחות עצומה אבל בתור הייטקיסט, המשכורות לא תאמו לציפיות, זה היה קשוח. חיפשתי דרך לתרום מעצמי, אבל כשאתה בעל משפחה אתה מבין שאי אפשר בלי להרוויח. הבנתי שאני חייב להמשיך בחיפושים לממש את הייעוד שלי בעולם, איך אני משלב את הידע שלי עם העשייה שלי והערכים. בסופו של דבר התחלתי להקים אתרים ולהתמקצע, בדיעבד זה מה שהתניע את המהפכה שהמשרד שלנו עושה כיום".

יהב החליט להתחבר לבעלי עסקים ולהקים עבורם אתרים עסקיים. הוא בנה מאות אתרים מאפס, והתחבר לספקי שירות נוספים מהתחום כמו מעצבים גרפיים, כותבי תוכן ועוד ("זו הייתה תקופה אחרת"). בכל אחד מהאתרים האלו הושקעו משאבים רבים כמו זמן, מחשבה וכסף, אבל עם הזמן הוא הבין שבלי קידום, פרסום ושיווק לאתרים שבנה – מושקעים ככל שיהיה – אף אחד לא נכנס אליהם והעסק לא מתקדם. פשוט כמו להקים חנות במדבר.

"ההבנה שיש צורך בתהליך של שיווק אחרי שהאתר קם התחילה למעשה כשמירב ביקשה ממני שאעזור לה עם פרויקט גיוס המונים עבור עמותת 'פנימיות', שבה היא עבדה בזמנו כסמנכ"ל גיוס משאבים ופיתוח. זה היה אחד מגיוסי ההמונים הראשונים בארץ. התחלתי לנהל עבורם את דף הפייסבוק, קפצתי למים עם קמפיינים ומודעות, ראיתי שזה מביא הרבה תורמים ועובד יפה. אז נפל לי האסימון שזה השילוב המיוחל שאותו חיפשתי", אומר יהב, "למדתי עוד על התחום אצל הטובים ביותר, קיבלתי הסמכה של גוגל אנליטיקס והתחברתי לעולמות השיווק הדיגיטלי: פיתוח עסקים, השגת לידים איכותיים, שיווק ובניית קמפיינים. 

אין כמו הסיפוק שמרגישים כשעוזרים לעסק להצליח. התחושה שמעבירים אותם תהליכים אחרים לגמרי ממה שהם ניסו עד עכשיו, היא מדהימה. הבנתי שיש לי פה משהו ביד, ושכדאי להתמקד בזה. מירב ואני החלטנו שהחיבור בינינו עבד מעולה וזה הוביל אותנו להתחבר גם מקצועית ולהתחיל לאסוף לקוחות משמעותיים". 

 "לא משנה אם אתה חנות ברבי עקיבא או חברה גדולה" 

בני הזוג התחילו בקטן, כשחיפשו את השם לעסק – ממש כמו בשם לילד – חיפשו השניים משמעות. "בתור חוזר בתשובה מחסידות חב"ד, היה לי ברור שאני רוצה שהעסק יהיה קשור לרבי (הרבי מלובביץ' – ה"ת), לא משנה מה יהיה השם של החברה – המספר 770 חייב להיות בו, כי הוא מזכיר את הדרך שלי ואת המסלול שאני עברתי עד כאן". המספר 770, כידוע, הוא מספר הבית של מרכז חב"ד העולמי בברוקלין, ששימש כבית מדרשו של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ') ושל קודמו – רבי יוסף יצחק שניאורסון. אחרי כמה סיבובים של ניסוי וטעיה, החלטתי על השם : "770 דיגיטל". 

אז למה דווקא חרדים?

"הדבר הראשון שעשינו היו עמותות וחברות, כך ניהלנו פרוייקטים שיווקים מרשימים לחברות כמו 'אלגו' , 'הומאוטריט לאב' ועוד… אלא שמטבע היותנו חרדים- החלו לפנות אלינו חרדים שרצו לשווק דווקא לחרדים, וכאן נשאלה שאלת מליון הדולר : איך אתה יודע מיהו חרדי באינטרנט? . לאחר מחקר גילינו שזו נישה מטורפת שכן חרדים החלו כבר אז לנהור לכיוון האינטרנט! בשלב הזה הבנו שזה יכול להיות בידול נהדר מול השוק, שעד אז לא התייחס בדיגיטל לציבור החרדי. 

החשש הגדול היה שמדובר בתחום נישתי מדי ושאנחנו מצמצמים את עצמנו לאוכלוסייה מסוימת של משווקים חרדים או כאלו עם קהל יעד חרדי. כבר הבינו אז את הכוח של השוק החרדי, משרדי הפרסום המגזריים עבדו עם מותגים גדולים בשיווק למגזר, אבל הדיגיטל היה מעין טאבו". 

"מירב לא וויתרה על הקונספט וקידמה את הרעיון הזה עם מיתוג מגניב ואחר. לי אישית לקח זמן לעכל את זה, אבל אחרי שצללנו לעומק גילינו שיש המון חרדים באינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. התחלנו להגיע לקהלים, לצבוע אותם ולהשיג נתונים ודאטה שמשמשים אותנו בצורה מדויקת ויעילה ביותר עד היום וזה רק גדל עוד ועוד. 

ככל שהעמקנו יותר, העולם הזה התחיל להתבהר לנו, פיתחנו שיטות כי כבר הכרנו את עולם המושגים, את הסלנג, את הניואנסים ואת כל המסביב. לקחנו את המסרים שלנו והבנו שאם נפצח את השפה מול הקהל החרדי נוכל למצוא פה קרקע פורייה לפעולה. בשלב הזה הגיעה הקורונה ורק עזרה לנו למנף את כל הרעיון".

בניגוד לרבים מסביבו, את שי יהב, בעלים ומנכ"ל של משרד הפרסום "770 דיגיטל", הקורונה תפסה די מוכן. רגע לפני שהווירוס המכותר השתלט על העולם, הגיע אליו למשרד לקוח חדש – "ערוץ ניצוצות". למי מבינכם, שאינם מעורים בנבכי המגזר החרדי, רק נאמר כי מדובר בערוץ הסרטים והסדרות הגדול ביותר במגזר החרדי, "נטפליקס למהדרין" אם תרצו. "החלטנו להפוך את הלימון ללימונדה", מספר יהב, "השוק חטף סטירה, עסקים הקפיאו את הפעילות, ענפים שלמים קרסו, אף אחד לא ידע לאן העולם הולך. אחרי שיצאנו מההלם הראשוני, אמרתי: 'עכשיו אף אחד לא מפרסם ושטחי הפרסום זולים, זו הזדמנות עבורנו למנף את הלקוחות שלנו'. למעשה עברנו מהגנה להתקפה".

ואכן, משרד הפרסום של יהב רכש שטחי פרסום רבים בדיגיטל והצליח לגייס לערוץ אלפי מנויים בתוך חודש אחד בלבד. "התחלנו לשווק באופן אגרסיבי, הבנו שזה ה'מאני טיים', שמי שיודע לעשות כסף – עושה אותו עכשיו. החלטנו לגנוז את כל התוכנית שהייתה לנו עד אז ולהתאים את עצמנו למציאות המשתנה, שזה האל"ף בי"ת בעולמות הדיגיטל. אני לא אשקר ואגיד שזה לא היה מפחיד, אבל זה עבד לנו טוב מאוד. ככל שהזמן עבר הצטרפו אלינו עוד ועוד לקוחות, מכל מיני תחומים,  שרצו גם הם ליהנות מהחשיפה הזאת. את כולם קיבלנו, היינו שם בשבילם, נתנו להם תקווה, לא רק להחזיק את הראש מעל המים, אלא ממש לצמוח בתקופה הזאת. בזכות התושייה הזאת הצלחנו ב"ה לפתח מניסיוננו שיטה להשגת לידים 'חמים' ללקוחות, כאלו שמגיעים מוכנים לביצוע עסקה, עם דגש על שיווק למגזר החרדי, שהקורונה הוכיחה שהוא לא פחות בשל לדיגיטל מכלל האוכלוסייה". 

מה באמת אתם עונים למי שטוען שפרסום בדיגיטל לא מתאים למגזר החרדי? 

"כמו שכבר הזכרנו, בתקופת הקורונה הייתה הסתערות של החרדים על האינטרנט. אם לפני כן היה דיבור על פוטנציאל, הקורונה הפכה את הפוטנציאל לנהירה של ממש. אפילו אני, שלקח לי זמן לעכל, הבנתי את כוח הרכישה העצום שיש במגזר החרדי, אפשר לראות שזה אשכרה עובד – לא כרעיון, לא בתיאוריה – בשטח. כשמגיעים עם עבודת רקע נכונה, אסטרטגיה מדויקת וקופי נכון – התוצאות מגיעות, והקורונה הייתה הזדמנות נהדרת לראות את זה. כולם הסתגרו בבתים, נאלצו לעבוד וללמוד מהבית. זה גרם לעוד ועוד בתים חרדים להכניס אינטרנט הביתה, חיפשו לא להרגיש מנותקים ממקורות מידע ומאנשים". 

ומה הלאה? הקורונה דיי מאחורינו, האינטרנט שוב ייעלם מהבתים החרדיים?

"קשה לי להאמין. אנחנו נמצאים בגל שאי אפשר לעצור אותו, אפשר לראות שהמון עסקים עוברים לאינטרנט כי הם מבינים שהם לא יכולים להסתמך רק על החנויות הפיזיות שלהם או על התנהלות פרונטלית. מגיעים אלינו לקוחות מכל הארץ, מצפת ועד באר שבע, כולם רוצים לפתוח נכסים דיגיטליים לעסקים שלהם. היום ברור לכולם שזה לא משנה אם אתה חנות ברבי עקיבא או חברה גדולה, תופרת או חברת תעופה – אתה חייב שיווק בכל הפלטפורמות. 

הנוכחות באינטרנט היא כבר מזמן לא מותרות והחרדים הם כוח קנייה אדיר. כמו שפעם היה ברור שבסופרים וברשתות השיווק החרדים קונים יותר – היום אנחנו רואים שגם הצרכים של הציבור החרדי באינטרנט הם גדולים יותר וזה עובד מדהים". 

"היום אנחנו כבר עומדים על עשרה עובדים, משרד פרסום הדיגיטל הגדול ביותר במגזר שעובד עם חברות כמו : פייזר ישראל, רשתות אופנה כמו: זויה, את, ביאנקו נרו ועוד, יבואנים טכנולוגיים, מכללות, חברות מזון ועוד…"הוא מסכם בהתרגשות, "צבענו מאות אלפי חרדי באינטרנט כי מצאנו את הדרך לחבר בין העולמות, בין הקודש לחול, בין החומר לרוח, בין הפרנסה לערכים. אחרי כל הדרך הזאת זכיתי להרפתקה מדהימה של יזמות, פיתוח עסקי מטורף, פיתוח טכנולוגי, ניהול צוות, ניהול תקציבים מההתחלה ועד הסוף ופיתוח ייחודי שלנו שגם מחמם לידים לעסקים ומביא אותם בשלים מכירה. ברוך השם אנחנו לוקחים עסקים בנקודה מסוימת ומצליחים לתת להם את כל השירותים לטובת הצמיחה שלהם וממש ליהנות מזה. השילוב הזה של הכול ביחד, יוצר הרמוניה כזאת שמאפשר לנו תמיד להסתכל קדימה ולשאוף ליותר. אין מרגש מזה".